מחקר המכון לחקר הקמעונאות מגלה כי חוויית הקנייה, תחושת הביטחון לאחר הרכישה ואיכות סביבת המכירה קשורות לנאמנות הצרכנים בעוצמה גבוהה משמעותית מתפיסת המחיר. מחקר שנערך בקרב 1,000 משתתפים ובחן עשר רשתות מזון מצביע על פער משמעותי בין יכולתה של רשת למשוך לקוחות באמצעות מחיר אטרקטיבי לבין יכולתה לשמר אותם לאורך זמן.
הצרכן מחפש מחיר נמוך, אבל האם המחיר מספיק?
שוק קמעונאות המזון בישראל מתנהל כבר שנים סביב אחת ההבטחות השיווקיות החזקות ביותר: המחיר הזול. רשתות המזון משקיעות משאבים רבים בפרסום מבצעים, בהדגשת פערי מחירים ובהצגת עצמן כבחירה הכלכלית המשתלמת ביותר למשק הבית.
אלא שבמערכת היחסים שבין הצרכן לרשת המזון, המחיר הוא רק אחד ממכלול המשתנים המשפיעים על החלטות הקנייה. הניקיון, איכות המוצרים, חוויית השירות, הנגישות, האמון ותחושת הביטחון לאחר ביצוע הרכישה עשויים להשפיע על השאלה החשובה ביותר עבור כל קמעונאי: האם הצרכן יחזור לקנות ברשת גם בפעם הבאה?
מחקר שערך המכון לחקר הקמעונאות בחודשים ספטמבר עד אוקטובר 2025 בחן את הגורמים הקשורים לנאמנות צרכנים בעשר רשתות המזון בישראל. מטרתו הייתה לזהות את הקשר בין חוויית הקנייה הכוללת לבין נאמנות הצרכן, ולהעריך את חשיבותם היחסית של מחיר, ניקיון, טריות, איכות וביטחון לאחר הרכישה.
ממצאי המחקר מציעים נקודת מבט רחבה יותר על התחרות הקמעונאית בישראל. הם מצביעים על כך שמחיר אטרקטיבי עשוי לייצר יתרון בשלב בחירת החנות, אך הנאמנות קשורה במידה רבה למכלול החוויות והתחושות שהצרכן צובר במהלך הקנייה ולאחריה.
חוויית הקנייה קשורה לנאמנות בעוצמה כפולה מתפיסת המחיר
אחד הממצאים המרכזיים במחקר הוא ההבדל בין עוצמת הקשר של חוויית הקנייה לנאמנות לבין הקשר של תפיסת המחיר לנאמנות.
בניתוח מתאמי פירסון נמצא קשר חיובי חזק בין חוויית הקנייה הכוללת לבין נאמנות הצרכן, עם מקדם מתאם של 0.79. לעומת זאת, הקשר בין תפיסת המחיר לבין נאמנות עמד על 0.39 בלבד.
פער זה משמעותי מבחינה ניהולית. הוא מלמד כי הצרכנים אינם מגדירים בהכרח את מערכת היחסים שלהם עם רשת המזון על בסיס המחיר בלבד, גם כאשר לשיקול הכלכלי יש תפקיד חשוב בהחלטת הקנייה.
גם משתני האיכות והאמון נמצאו קשורים לנאמנות. המתאם בין טריות ואיכות לבין נאמנות עמד על 0.72, המתאם בין ביטחון לאחר הקנייה לנאמנות הגיע ל-0.71, והמתאם בין ניקיון חזותי לנאמנות עמד על 0.68.
המשמעות היא שהצרכן עשוי להיכנס לרשת בעקבות פרסום אטרקטיבי או מבצע משמעותי, אך חוויית הרכישה עצמה קשורה במידה רבה להעדפתו להמשיך לקנות בה.
62% מהשונות בנאמנות מוסברים במודל המחקר
לצד בחינת המתאמים, נערך ניתוח רגרסיה מרובה שבחן את התרומה היחסית של המשתנים לנאמנות הצרכנים.
המודל הסביר 62% מהשונות בנאמנות, שיעור המעיד על יכולת הסבר משמעותית של המשתנים שנכללו בו.
חוויית הקנייה הכוללת הציגה את המקדם המתוקנן הגבוה ביותר, 0.44. אחריה נמצא הביטחון לאחר הרכישה, עם מקדם של 0.37, ולאחר מכן הניקיון החזותי, עם מקדם של 0.29.
לעומתם, מקדם המחיר עמד על 0.12 ולא נמצא מובהק סטטיסטית ברמת מובהקות של 5% במסגרת המודל.
אין בכך כדי לקבוע שמחיר אינו חשוב לצרכן הישראלי. המחיר עשוי להיות גורם מרכזי בבחירת הרשת, בקביעת הרכב הסל ובהחלטה אם לנצל מבצע. אולם במסגרת המודל שנבחן, ולאחר שקלול המשתנים האחרים, לתפיסת המחיר לא נמצאה תרומה עצמאית מובהקת להסבר הנאמנות.
הבחנה זו חשובה במיוחד בשוק שבו חלק גדול מהתחרות השיווקית מתמקד בהוזלות נקודתיות, במבצעי עומק ובהשוואות סלי קנייה.
הפער בין מחיר אטרקטיבי לבין נאמנות הצרכנים
ניתוח תפיסות הרשתות מספק דוגמה מוחשית להבדל בין מיצוב כלכלי לבין נאמנות.
רשת רמי לוי קיבלה במחקר ציון של 4.7 בתפיסת המחיר, אך ציון הנאמנות שלה עמד על 3.2. לעומתה, רשת חצי חינם הציגה ציון של 4.0 בתפיסת המחיר וציון נאמנות של 4.5.
רשת אושר עד קיבלה ציון של 4.5 בתפיסת המחיר וציון נאמנות של 3.9. בשופרסל התקבל ציון של 3.7 בתפיסת המחיר לעומת 4.3 בנאמנות.
מדובר במדדי תפיסה ודיווח של משתתפי המחקר, ולא במדידת מחירים בפועל או בנתוני רכישה שנאספו מקופות הרשתות.
הממצאים ממחישים את חשיבות ההבחנה בין שלושה מושגים שקמעונאים נוטים לעיתים לערבב ביניהם: תפיסת מחיר, העדפת מותג ונאמנות.
רשת יכולה להיתפס כמשתלמת מבחינה כלכלית מבלי להוביל בנאמנות הצרכנים. באותה מידה, רשת שאינה נתפסת כזולה ביותר עשויה ליהנות מנאמנות גבוהה יותר בזכות איכות השירות, האמון, הניקיון וחוויית הקנייה הכוללת.
הביטחון שאחרי הקנייה: המשתנה שאינו מסתיים בקופה
ממצא נוסף שעלה במחקר נוגע לביטחון הצרכן לאחר הקנייה. בעוד שחלק גדול מהפעילות הקמעונאית מתמקד במשיכת לקוחות ובניהול חוויית הביקור בחנות, מערכת היחסים עם הלקוח אינה מסתיימת ברגע התשלום.
הצרכן מצפה לדעת שהמוצרים שרכש איכותיים, שהרשת עומדת מאחורי התחייבויותיה ושבמקרה של תקלה יהיה מי שיספק מענה.
תחושת הביטחון נשענת בין היתר על אמינות הרשת, עקביות איכות המוצרים, טיפול בתלונות, מדיניות החזרות ושירות לאחר הרכישה.
הקשר שנמצא במחקר בין ביטחון לאחר הקנייה לנאמנות, 0.71, מצביע על חשיבותו של ממד זה בתוך מערכת היחסים שבין הצרכן לרשת המזון.
מנקודת מבט ניהולית, המשמעות היא שהשקעה בחוויית הלקוח אינה יכולה להסתיים בעיצוב הסניף או בשיפור השירות בקופות. עליה לכלול גם מנגנונים המחזקים את אמון הצרכן לאחר הרכישה.
ניקיון, טריות ועיצוב אינם רק הוצאה תפעולית
אחד האתגרים העומדים בפני רשתות המזון הוא האיזון בין התייעלות תפעולית לבין איכות סביבת המכירה.
ניקיון החנות, תאורה, ארגון המדפים, איכות התצוגה, תחזוקת אזורי המכירה ומראה מחלקות המזון הטרי נתפסים לעיתים כמרכיבים תפעוליים בסיסיים. אולם מנקודת מבט התנהגותית, הם גם חלק ממערכת האותות שבאמצעותה הצרכן מעריך את אמינות הרשת ואת איכותה.
סביבה מסחרית מטופחת יכולה לשדר סדר, מקצועיות ובקרה, בעוד שסביבה מוזנחת עלולה לפגוע בתחושת הביטחון גם כאשר המחירים אטרקטיביים.
ממצאי המחקר מחזקים את החשיבות של מרכיבים אלה במסגרת אסטרטגיית הנאמנות. לפיכך, השקעה בניקיון, בנראות, בטריות ובשירות אינה צריכה להיבחן רק כהוצאה תפעולית, אלא גם כחלק מבניית הערך הנתפס של המותג הקמעונאי.
מתחרות על הסל, אבל צריכות להתחרות גם על מערכת היחסים
המסקנה העיקרית העולה מהמחקר היא שאין די בתחרות על המחיר כדי להסביר את נאמנות הצרכנים.
הצרכן הישראלי פועל בתוך מציאות כלכלית שבה למחירי המזון משמעות רבה בתקציב משק הבית. טבעי שהוא ישווה מחירים, יחפש מבצעים ויבחן חלופות קנייה. אך ההחלטה לשוב לרשת מסוימת קשורה גם למשתנים שחלקם אינם באים לידי ביטוי במחירו של מוצר בודד.
עבור מנהלי רשתות המזון, מדובר בצורך לבחון מחדש את האיזון שבין השקעה בקמפיינים ובמבצעי מחיר לבין השקעה בחוויית הקנייה, באיכות השירות ובמערכות ניהול קשרי הלקוחות.
השאלה האסטרטגית אינה רק כמה לקוחות הצליחה הרשת למשוך באמצעות המבצע האחרון, אלא באיזו מידה היא הצליחה להעמיק את האמון ולחזק את ההעדפה הצרכנית.
מחיר נמוך יכול להיות יתרון תחרותי משמעותי. אולם כאשר יתרון כזה אינו מלווה בחוויית קנייה איכותית, ייתכן שיהיה קשה יותר לתרגם אותו לנאמנות ארוכת טווח.
סיכום: מחיר הוא סיבה להיכנס, אמון הוא סיבה להישאר
המחקר מצביע על כך שנאמנות צרכנים ברשתות המזון בישראל היא תופעה רב-ממדית. היא קשורה לחוויית הקנייה, לאיכות הנתפסת, לניקיון, לטריות ולתחושת הביטחון לאחר הרכישה, ואינה ניתנת להסבר באמצעות המחיר בלבד.
הממצאים אינם מבטלים את חשיבות המחיר, אלא מחדדים את ההבדל בין יצירת תמריץ לקנייה לבין בניית מערכת יחסים מתמשכת עם הצרכן.
בעידן שבו הצרכנים יכולים להשוות מחירים ולהחליף רשתות בקלות יחסית, היתרון התחרותי של קמעונאי אינו נמדד רק ביכולתו להציע סל זול, אלא גם ביכולתו להעניק לצרכן סיבה להעדיף אותו שוב.
המחיר עשוי להביא את הצרכן אל המדף, אך החוויה, האיכות והאמון הם שמחזקים את הסיכוי שיחזור אליו.
על המחקר
שם המחקר: חוויית קנייה ונאמנות צרכנים ברשתות המזון הקמעונאיות בישראל.
גוף המחקר: המכון לחקר הקמעונאות.
חוקרים: ד"ר חזי גור מזרחי וצוות חוקרי המכון
מועד ביצוע: ספטמבר עד אוקטובר 2025.
היקף המחקר: 1,000 משתתפים, בגילאי 21 עד 67, בהתייחס לעשר רשתות מזון בישראל.
שיטת המחקר: איסוף נתונים באמצעות שאלונים אינטרנטיים, ראיונות טלפוניים, שאלונים פרונטליים וקבוצות מיקוד. כלי המחקר כלל 18 היגדים בסולם ליקרט בן חמש דרגות. הניתוח כלל בחינת מהימנות, מתאמים ורגרסיה מרובה.
מסגרת תיאורטית: מודל איכות השירות SERVQUAL, גישת השיווק החווייתי של Schmitt ומודל נאמנות הצרכנים של Oliver.
מגבלות המחקר: המחקר מבוסס על דיווח עצמי ועל מדידה בנקודת זמן אחת. לא שולבו בו נתוני עסקאות בפועל, ולכן אין להסיק מהממצאים על קשר סיבתי מוכח בין חוויית הקנייה לנאמנות או על התנהגות רכישה בפועל.
הבהרה: התכנים מוגשים כשירות לציבור מטעם המכון לחקר הקמעונאות, גוף מחקר עצמאי ובלתי תלוי, ואינם מהווים בסיס להסתמכות מחקרית או מסחרית או תחליף למחקר ולייעוץ מקצועי. אין להעתיקם, להפיצם או לפרסמם ללא אישור בכתב, למעט המותר על פי דין. כל הזכויות שמורות.