משבר מותגי אינו מסתיים בכותרת שלילית, בהתנצלות פומבית או בפיצוי כספי. מחקר של המכון לחקר הקמעונאות, המבוסס על שני ניסויים כמותיים שכללו יחד 1,315 משתתפים, בחן כיצד פרסום שלילי עשוי להפוך לפגיעה רגשית ואישית אצל צרכנים המזוהים עם מותג, ואילו מנגנונים עשויים לסייע בשיקום האמון ובחיזוק הכוונה לשוב ולרכוש ממנו.
המכון לחקר הקמעונאות
כשהמותג מסתבך, גם הצרכן עלול להרגיש נפגע
במשך שנים התרגלו חברות למדוד את הנזק הנגרם מפרסום שלילי באמצעות שינויים במכירות, ירידה בערך המותג, פגיעה במוניטין או אובדן לקוחות. אלא שמערכת היחסים בין צרכנים למותגים מורכבת הרבה יותר ממערכת עסקית של רכישה ותשלום.
מותגים מסוימים הופכים לחלק מזהותו האישית והחברתית של הצרכן. הם מבטאים סגנון חיים, העדפות, ערכים, מעמד חברתי ולעיתים גם תחושת שייכות לקבוצה מסוימת.
כאשר מתפרסם מידע שלילי על מותג שהצרכן מזדהה עמו, הפגיעה האפשרית אינה מוגבלת להערכת החברה או לאיכות מוצריה. הצרכן עלול להתחיל להטיל ספק גם בבחירתו שלו, בדרך שבה אחרים מעריכים אותו ובמשמעות החברתית של הזדהותו עם המותג.
מנגנון פסיכולוגי זה עומד במרכז מחקר שביצע המכון לחקר הקמעונאות בשנת 2022, שבחן את תהליך ההערכה הקוגניטיבית של צרכנים בעקבות פרסום שלילי על מותג.
המחקר התמקד בתופעה המכונה מבוכה מותגית (Brand Embarrassment) ובקשר שלה לאיכות מערכת היחסים בין הצרכן למותג, לחומרת האירוע השלילי, לנוכחות חברתית וליכולתן של פעולות שיקום להשפיע על כוונות רכישה חוזרת.
מבוכה מותגית: כשהביקורת על החברה הופכת לאיום על הזהות האישית
מבוכה היא רגש חברתי הקשור להערכה עצמית, לחשש מפני שיפוט של אחרים ולפער בין האופן שבו אדם מעוניין להיתפס לבין האופן שבו הוא חושש שיתפסו אותו.
בהקשר הצרכני, מבוכה אינה חייבת להתרחש בעקבות טעות שעשה הצרכן בעצמו. היא עשויה להתעורר גם כאשר מותג שהוא מזוהה עמו הופך למושא של ביקורת ציבורית.
צרכן שבחר במותג מתוך אמון, גאווה או הזדהות עשוי לחוש אי נוחות כאשר מתברר שהחברה נקשרה להתנהלות הסותרת את הערכים שייחס לה.
התגובה יכולה להיות שונה מכעס רגיל. בעוד שכעס מופנה לעיתים כלפי החברה ומעשיה, מבוכה עשויה להיות מופנמת ולהתבטא בחשש מהמשמעות שיש לבחירה במותג עבור הדימוי האישי של הצרכן.
המחקר נשען על תיאוריית ההערכה הקוגניטיבית, שלפיה התגובה הרגשית לאירוע אינה נקבעת רק על פי מאפייניו האובייקטיביים, אלא גם על פי האופן שבו האדם מפרש את משמעותו עבורו ואת אפשרויות ההתמודדות העומדות לרשותו.
בהקשר של משבר מותגי, שני צרכנים עשויים להיחשף לאותו פרסום שלילי אך להגיב באופן שונה, בהתאם לקשר הקודם שלהם עם המותג, לאופן שבו הם מעריכים את חומרת האירוע ולמשמעות החברתית שהם מייחסים לו.
מה מלמדים שני הניסויים שנערכו במחקר?
המחקר התבסס על שני ניסויים כמותיים מקוונים מבוססי תרחישים.
הניסוי הראשון נערך בקרב 274 משתתפים והתמקד בהקשר של מותג מתחום הרכב. הוא בחן את הקשרים בין איכות מערכת היחסים עם המותג, חומרתו הנתפסת של האירוע השלילי ונוכחות חברתית לבין רמת המבוכה שהצרכן מדווח עליה.
הניסוי השני נערך בקרב 1,041 משתתפים והתמקד במותג מתחום ההלבשה. הוא בחן את ההבדלים בין מבוכה פרטית לציבורית ואת השפעתן האפשרית של חלופות שונות לשיקום מערכת היחסים עם הצרכן.
בשני הניסויים נבחנו תגובות לתרחישים מובנים, ולא התנהגות רכישה שנמדדה בקופות או לאורך זמן. הבחנה זו חיונית להבנת היקף המסקנות שניתן להסיק מן הממצאים.
מערכת יחסים חזקה עם המותג עשויה לצמצם מבוכה
אחד הממצאים המרכזיים בניסוי הראשון היה הקשר בין איכות מערכת היחסים עם המותג לבין עוצמת המבוכה בעקבות פרסום שלילי.
בניתוח הסטטיסטי נמצא קשר שלילי מובהק בין איכות הקשר עם המותג לבין מבוכה מותגית, עם מקדם מתוקנן של 0.236- ורמת מובהקות של p<0.001.
כלומר, במסגרת תנאי המחקר, ככל שאיכות מערכת היחסים עם המותג הייתה גבוהה יותר, כך נטתה רמת המבוכה המדווחת להיות נמוכה יותר.
ממצא זה חשוב מכיוון שהוא מצביע על האפשרות שקשר מותגי חזק אינו רק תוצאה של חוויות צרכניות חיוביות. הוא עשוי להיות גם משאב פסיכולוגי המסייע לצרכן להתמודד עם מידע שלילי.
כאשר הצרכן מחזיק בניסיון חיובי ובאמון קודם במותג, הוא עשוי לפרש את האירוע השלילי באופן שונה מצרכן שמערכת היחסים שלו עם המותג חלשה יותר.
עם זאת, אין להסיק מכך שקשר חזק מעניק לחברה חסינות ממשברים. חומרת האירוע, תפיסת האחריות של החברה ונסיבות הפרסום עשויות להמשיך להשפיע על התגובה הצרכנית.
חומרת האירוע חשובה לא פחות מהפרסום עצמו
המחקר מצא גם קשר חיובי מובהק בין החומרה הנתפסת של האירוע השלילי לבין עוצמת המבוכה, עם מקדם מתוקנן של 0.268 ורמת מובהקות של p<0.001.
המשמעות היא שכאשר הצרכן מעריך את האירוע כחמור יותר, עוצמת המבוכה שהוא עשוי לחוות גבוהה יותר.
מבחינה התנהגותית, ממצא זה מחזק את ההבחנה בין עצם החשיפה למידע שלילי לבין הפרשנות שהצרכן מעניק לו.
לא כל פרסום שלילי נתפס כבעל אותה משמעות. תקלה נקודתית, פגיעה בערכים הנתפסים של המותג או התנהלות המעוררת שאלות בנוגע לאמינותו עשויות לעורר תגובות שונות.
לכן, ניתוח השפעתו של משבר על התנהגות צרכנים מחייב התייחסות לא רק להיקף החשיפה התקשורתית, אלא גם לאופן שבו הציבור מפרש את האירוע ואת אחריות החברה.
משבר מותגי הוא גם אירוע חברתי
צרכנים אינם מקבלים החלטות בחלל ריק. הבחירות שלהם מתקיימות בתוך סביבה חברתית שבה מותגים משמשים לעיתים גם כאמצעי לביטוי זהות והשתייכות.
אחד מממדי המחקר בחן את תפקידה של הנוכחות החברתית בהיווצרות מבוכה מותגית.
המחקר הצביע על הבדלים בחלק מן הקשרים שנבחנו בהתאם לתנאי הנוכחות החברתית. עם זאת, מבוכה אינה מחייבת בהכרח נוכחות של אנשים אחרים בזמן החשיפה לאירוע השלילי.
הצרכן עשוי לחוות אי נוחות גם כשהוא לבדו, משום שהדימוי החברתי אינו נבנה רק באמצעות תגובה מיידית של הסביבה. הוא עשוי להיות חלק מהאופן שבו האדם מעריך את עצמו ואת בחירותיו.
מכאן עולה שתפיסת מותג אינה רק הערכה של מוצר, מחיר או שירות. עבור חלק מהצרכנים היא כוללת גם משמעות חברתית ורגשית, שעלולה להיות מושפעת מפרסום שלילי.
האם התנצלות ופיצוי יכולים להחזיר את אמון הצרכנים?
הניסוי השני התמקד בשאלה כיצד ניתן לשקם את מערכת היחסים עם הצרכן לאחר אירוע שלילי.
במסגרת המחקר נבחנו ארבע חלופות תגובה: הליך תיקון פשוט, פיצוי מלא, מכתב אישי המותאם לצרכן והתפטרות מנכ"ל החברה.
המחקר בחן את תגובות המשתתפים באמצעות מושג הצדק המשקם, הכולל שלושה ממדים מרכזיים.
צדק חלוקתי: האם התוצאה או הפיצוי שהצרכן מקבל נתפסים כהוגנים.
צדק פרוצדורלי: האם התהליך שבו החברה מטפלת באירוע נתפס כשקוף, עקבי והוגן.
צדק אינטראקטיבי: האם החברה מתייחסת לצרכן באופן מכבד, רגיש ואמין.
ממצאי הניסוי הצביעו על כך שהקשר בין תפיסת הצדק המשקם לבין הכוונה לרכישה חוזרת אינו מבוסס רק על פיצוי ישיר, אלא קשור גם לאיכות מערכת היחסים עם המותג ולשיקום הרגשי.
בדיון המחקרי בלט הפיצוי המלא כחלופה בעלת אפקטיביות יחסית גבוהה, אך ההשפעות לא היו אחידות בין כלל התנאים ומנגנוני התיווך שנבדקו.
לפיכך, אין לקבוע שקיים פתרון יחיד המתאים לכל משבר, לכל חברה ולכל קבוצת צרכנים.
מדוע פיצוי כספי לבדו אינו בהכרח מספיק?
חברות הנקלעות למשבר נוטות להתמקד בפתרונות מעשיים: החזרת מוצר, זיכוי, פיצוי, שירות מתקן או הודעה רשמית.
פעולות אלה עשויות להיות חיוניות, אך המחקר מצביע על חשיבותו של ממד נוסף, האופן שבו הצרכן מפרש את תגובת החברה מבחינה רגשית וחברתית.
פיצוי עשוי לטפל בנזק כספי, אך לא בהכרח בתחושת אכזבה, בפגיעה באמון או במבוכה שחש הצרכן בעקבות הזדהותו עם המותג.
מכאן עולה ששיקום מוצלח מחייב לבחון לא רק מה החברה מעניקה לצרכן, אלא גם כיצד הפעולה נתפסת בעיניו.
תגובה שקופה, מכבדת ומותאמת לנסיבות עשויה לתמוך בתחושת ההגינות ולסייע בשיקום הקשר, בעוד שתגובה הנתפסת כטכנית או כבלתי מספקת עלולה להותיר את הפגיעה הרגשית ללא מענה.
מה יכולים ללמוד מנהלים ומקבלי החלטות?
הממצאים מציעים הסתכלות רחבה יותר על ניהול משברי מותג.
השלב הראשון הוא הבנת משמעות האירוע בעיני הצרכנים. אין די בבדיקה של הנזק הכלכלי או של היקף החשיפה בתקשורת. יש לבחון כיצד הציבור מעריך את חומרת האירוע, כיצד הוא מפרש את אחריות החברה ועד כמה המותג קשור לזהותו האישית.
השלב השני הוא הבנת עומק מערכת היחסים הקודמת עם הלקוחות. אמון שנבנה לאורך זמן עשוי להשפיע על האופן שבו הצרכן מעבד מידע שלילי.
השלב השלישי הוא התאמת תגובת השיקום לאופי הפגיעה. כאשר האירוע מעורר תחושות של חוסר הוגנות, אכזבה או מבוכה, ייתכן שיידרש שילוב בין פעולה מעשית לבין תגובה תקשורתית ורגשית.
לבסוף, יש לבחון האם תגובת החברה אכן תורמת לשיקום האמון, ולא להסתפק במדידת החשיפה להודעת ההתנצלות או בסכום הפיצויים שחולק.
בין ניהול מוניטין לניהול מערכת יחסים
אחת התרומות החשובות של המחקר היא הרחבת הדיון מניהול מוניטין תאגידי אל ניהול מערכת היחסים הפסיכולוגית שבין הצרכן למותג.
מוניטין מתייחס לאופן שבו החברה נתפסת. מערכת היחסים הצרכנית כוללת גם את האופן שבו הצרכן תופס את עצמו ביחס לחברה.
ההבחנה הזאת חשובה משום שהשלכותיו של פרסום שלילי אינן בהכרח אחידות בקרב כלל הצרכנים.
יש צרכנים שיתרחקו מהמותג, אחרים יגלו סלחנות, וחלקם עשויים להמתין לתגובת החברה לפני שישנו את עמדתם.
המחקר אינו מאפשר לקבוע איזה שיעור מהצרכנים יתנהג בכל אחת מהדרכים הללו בשוק בפועל, אך הוא מספק מסגרת להבנת המנגנונים הפסיכולוגיים שעשויים לעמוד מאחורי התגובות.
סיכום: שיקום מותג הוא גם שיקום האמון של הצרכן בבחירתו
פרסום שלילי על מותג עשוי להשפיע על הצרכן מעבר לשאלת איכות המוצר או השירות שקיבל.
כאשר המותג מהווה חלק מהזהות האישית או החברתית, אירוע שלילי עלול לעורר מבוכה, לפגוע בתחושת ההזדהות ולשנות את האופן שבו הצרכן מעריך את מערכת היחסים שלו עם החברה.
ממצאי המחקר מדגישים את חשיבותם של איכות הקשר הקודם עם המותג, החומרה הנתפסת של האירוע ותפיסת ההגינות של פעולות השיקום.
המשמעות עבור חברות וארגונים היא שניהול משבר אינו מסתיים בטיפול בתקלה או בהודעה לציבור. עליו להביא בחשבון גם את האמון, הרגשות והמשמעות שהצרכנים מייחסים למותג.
משבר מותגי מתחיל לעיתים בהתנהלות החברה, אך השפעתו נקבעת גם באופן שבו הצרכן מפרש את האירוע. שיקום הקשר מחייב לטפל לא רק במה שנפגע בעסקה, אלא גם במה שנפגע במערכת היחסים.
על המחקר
שם המחקר: תהליך ההערכה הקוגניטיבית של צרכנים בעקבות פרסום שלילי על מותג: מבוכה מותגית, צדק משקם וכוונת רכישה חוזרת.
החוקר הראשי: ד"ר חזי גור מזרחי.
גוף המחקר: המכון לחקר הקמעונאות.
שנת המחקר: 2022.
מערך המחקר: שני ניסויים כמותיים מקוונים מבוססי תרחישים.
היקף: 274 משתתפים בניסוי הראשון ו-1,041 בניסוי השני, סך הכול 1,315 משתתפים בשני ניסויים נפרדים.
תחומי המחקר: מותג בתחום הרכב ומותג בתחום ההלבשה.
שיטות ניתוח: רגרסיה, ניתוחי שונות, מידול משוואות מבניות, מבחני תיווך ומיתון.
מגבלות: המחקר בחן תגובות וכוונות התנהגות לתרחישים, ולא עקב אחר התנהגות רכישה בפועל. ממצאיו מספקים תובנות בדבר מנגנונים פסיכולוגיים אפשריים ואינם מתארים בהכרח את שכיחותם באוכלוסייה הכללית.
מקור: המכון לחקר הקמעונאות, מחקר עצמאי, 2022.
הבהרה: התכנים מוגשים כשירות לציבור מטעם המכון לחקר הקמעונאות, גוף מחקר עצמאי ובלתי תלוי, ואינם מהווים בסיס להסתמכות מחקרית או מסחרית או תחליף למחקר ולייעוץ מקצועי. אין להעתיקם, להפיצם או לפרסמם ללא אישור בכתב, למעט המותר על פי דין. כל הזכויות שמורות.