מי באמת הרשת הזולה בישראל? הפער בין מה שהצרכן מאמין לבין מה שהוא משלם

רשתות המזון משקיעות משאבים עצומים בבניית תדמית של מחירים נמוכים, אבל האם הרשת שנתפסת כזולה היא בהכרח המשתלמת ביותר? שילוב בין מחקר מעמד מותגים בקרב 500 צרכנים לבין סקר מחירים של 183 מוצרים בעשר רשתות חושף את מורכבות התחרות בישראל: פער של יותר מ-623 שקלים על סל זהה, השפעה מכרעת של מבצעים, והבדל משמעותי בין מחיר, תפיסת מחיר וכוחו של מותג.

המכון לחקר הקמעונאות

לא תמיד אנחנו קונים בזול, לפעמים אנחנו קונים במקום שאנחנו מאמינים שהוא זול

הצרכן הישראלי נחשף מדי יום להבטחות על מחירים נמוכים, מבצעי ענק והוזלות חסרות תקדים. רשתות המזון נאבקות על התואר הנחשק ביותר בשוק הקמעונאות: הרשת הזולה ביותר.

אולם מבחינה צרכנית, התחרות אינה מתנהלת רק על המדף ובקופה. היא מתנהלת גם בתודעת הצרכן.

כאשר צרכן מאמין שרשת מסוימת זולה, האמונה הזאת עשויה להשפיע על החלטותיו גם כאשר אינו משווה את מחירו של כל מוצר. במקרים רבים הוא אינו יודע מהו מחירה המדויק של כל אריזה, אך הוא מחזיק בהערכה כללית לגבי רמת המחירים של הרשת.

תפיסה זו, המכונה בספרות המחקרית תדמית מחיר (Price Image), אינה זהה בהכרח לרמת המחירים בפועל. היא נוצרת לאורך זמן באמצעות התנסות אישית, חשיפה לפרסומות, מבצעים בולטים, המלצות וסימנים נוספים המאפשרים לצרכן להעריך את כדאיות הקנייה.

שני מחקרים שערך המכון לחקר הקמעונאות בשנת 2026 מאפשרים להתבונן בתופעה משני כיוונים משלימים. הראשון בחן את מעמדן התדמיתי והצרכני של רשתות המזון בישראל. השני מדד את מחירי סל הקניות בפועל בנקודת זמן מוגדרת.

התמונה המתקבלת מלמדת כי המחיר עצמו הוא רק חלק ממנגנון הבחירה הצרכנית.

מי מחזיק בתדמית המחיר החזקה ביותר?

במחקר מעמד מותגי רשתות המזון, שנערך ביולי 2026 בקרב 500 משיבים, נבחנה בין היתר תפיסת הצרכנים לגבי מחירים הוגנים ותחרותיים.

רשת רמי לוי הובילה במדד זה עם 34.4%, אחריה אושר עד עם 31.6% ויוחננוף עם 29.6%.

חצי חינם וויקטורי זכו כל אחת ל-25.8%, קרפור ל-25.4%, ושופרסל ל-23.8%.

אלה אינם שיעורי הצרכנים שקבעו איזו רשת היא הזולה ביותר על בסיס סל מחירים שנמדד. מדובר בהערכת תכונת המותג, כלומר בשיעור המשיבים שייחסו לרשת מחירים הוגנים ותחרותיים.

מבחינה שיווקית, תדמית כזאת היא נכס משמעותי. רשת הנתפסת כזולה עשויה ליהנות מיתרון כבר בשלב שבו הצרכן מחליט לאן לצאת לקניות, עוד לפני שנחשף למחירי המוצרים.

אולם מחקר המותגים חשף גם פער בין תדמית המחיר לבין העוצמה התדמיתית הכוללת. שופרסל, לדוגמה, הובילה במודעות למותג עם 80.4% והשיגה את ציון התדמית הכללית הגבוה ביותר מבין הרשתות שנמדדו, כ-4.16 מתוך 7, אף שלא הובילה במדד המחירים ההוגנים והתחרותיים.

רמי לוי, שהובילה בתפיסת המחיר, הובילה גם בשיעור הקנייה בחודשים האחרונים עם 27.8%, אך ציון התדמית הכללית שלה עמד על כ-3.84.

הממצאים מבהירים שתדמית מחיר, תדמית מותג והיקף קנייה אינם מודדים את אותו הדבר. רשת יכולה להוביל במדד אחד ולא בהכרח באחרים.

אותו סל, פער של יותר מ-623 שקלים

המחקר התפיסתי מספק את נקודת המבט של הצרכן. סקר המחירים מאפשר לבחון את הצד הכמותי של התחרות.

בסקר שערך המכון לחקר הקמעונאות ב-7 באוקטובר 2026, נבדקו מחירי 183 מוצרים זהים בעשר רשתות מזון.

עלות הסל ברשת הזולה ביותר, רמי לוי, עמדה על 2,351.93 שקלים, לעומת 2,975.47 שקלים בטיב טעם, הרשת היקרה ביותר במדידה.

הפער הסתכם ב-623.54 שקלים, כלומר 26.5% ביחס למחיר הסל הזול.

מדובר באותם מוצרים ובאותן כמויות, ולא בהשוואה בין סל מותגים לסל מוצרים חלופיים.

הפער מדגיש את חשיבות בחירת נקודת הקנייה, אך אינו מלמד שכל מוצר ברשת הזולה ביותר נמכר במחיר הנמוך ביותר בשוק.

למעשה, התמונה מורכבת בהרבה.

התחרות האמיתית נמצאת גם בתוך קבוצת הרשתות הזולות

אחד הממצאים המעניינים בסקר הוא הצפיפות בצמרת.

חמש הרשתות הזולות דורגו בטווח מצומצם יחסית של כ-101 שקלים, על סל שמחירו יותר מ-2,300 שקלים.

אושר עד דורגה שנייה עם 2,394.20 שקלים, פער של 1.8% מרמי לוי. קרפור היפר דורגה שלישית עם 2,406.23 שקלים, יש חסד רביעית עם 2,439.80 שקלים, ויוחננוף חמישית עם 2,452.89 שקלים.

לעומת זאת, המעבר מהרשת החמישית לשישית לווה בקפיצה גדולה הרבה יותר במחיר הסל. מחסני השוק דורגה שישית עם 2,639.44 שקלים.

המשמעות היא שהשוק אינו מאופיין בפיזור מחירים אחיד. לפחות בסל ובמועד שנבדקו, ניתן לזהות קבוצת רשתות המתחרות בטווח מחירים קרוב יחסית, לצד רשתות שמחירן הכולל גבוה באופן משמעותי.

מבחינת הצרכן, בחירה בין שתי רשתות מקבוצת המחירים הנמוכה עשויה להיות מושפעת גם מנגישות, איכות, טריות ושירות. לעומת זאת, מעבר בין הקבוצה הזולה לקבוצה היקרה עשוי לייצר הבדל כספי משמעותי.

כוחו של המבצע: כיצד ניתן לשנות את דירוג הרשתות בלי להוזיל את כל המדף?

אחד הממצאים החשובים בסקר נוגע להשפעת המבצעים על דירוג הרשתות.

כאשר נבחנו מחירי המדף ללא מבצעים, אושר עד הייתה הרשת הזולה ביותר בסל שנבדק, ורמי לוי דורגה שנייה.

אולם לאחר שקלול המבצעים התמונה השתנתה. רמי לוי, שהפעילה מבצעים על 93 מתוך 183 המוצרים שנבדקו, עברה למקום הראשון.

קרפור היפר הפעילה מבצעים על 102 מוצרים מהסל, ושיעור החיסכון שנבע מהמבצעים ביחס למחירי המדף שלה הגיע ל-13.9%. כתוצאה מכך, הרשת התקדמה מהמקום החמישי בדירוג מחירי המדף למקום השלישי בדירוג הכולל לאחר מבצעים.

הממצא מדגיש את ההבחנה בין מחיר מדף רגיל לבין מחיר עסקה בנקודת זמן מסוימת.

רשת יכולה להציג מחיר סל תחרותי במיוחד באמצעות מבצעים רחבים, גם כאשר מחירי המדף הרגילים שלה גבוהים יותר.

מבחינה צרכנית, המשמעות היא שמדידת סל בנקודת זמן אחת אינה מספיקה בהכרח לקביעה איזו רשת זולה לאורך זמן. לשם כך נדרשת מדידה חוזרת, הכוללת את תדירות המבצעים, משכם ותנאי הזכאות להם.

מבצע יכול להוזיל את הסל בפועל, אך הוא גם משמש כלי לבניית תדמית מחיר ולמשיכת תנועת לקוחות.

האם מוצר אחד זול יכול לגרום לנו לחשוב שכל הרשת זולה?

צרכנים אינם מסוגלים לזכור ולהשוות באופן שוטף את מחיריהם של מאות מוצרים.

לכן, בתהליך קבלת ההחלטות הם עשויים להיעזר במספר מצומצם של מחירים בולטים במיוחד, המשמשים עבורם סימנים לרמת המחירים הכללית.

בספרות הקמעונאית מקובל להתייחס למוצרים בולטים כאלה בין היתר במסגרת המושג Known  Value Items, מוצרים שמחיריהם מוכרים יחסית לצרכנים ומשפיעים על תפיסת המחיר של הרשת.

מוצרים בסיסיים, מוצרי חלב מוכרים, ירקות ופירות או מותגים נפוצים עשויים למלא תפקיד כזה, בהתאם להרגלי הצריכה של קהל היעד.

האתגר הוא שהמחיר הנמוך של מוצר בודד אינו מעיד בהכרח על מחירו של סל הקניות כולו.

בסקר אוקטובר נמצא כי ויקטורי הציעה ביום המדידה מספר ירקות במחיר מבצע של שקל לקילוגרם, ובהם עגבניות, גזר וכרוב. אולם בדירוג הסל המלא דורגה הרשת במקום השביעי.

זהו הבדל חשוב בין מחיר המושך תשומת לב לבין רמת המחירים הכוללת.

לצרכן יש נטייה טבעית להתמקד במידע זמין ובולט, בעיקר כאשר מדובר בהצעה חריגה שקל לזכור. אולם קנייה משפחתית מורכבת מעשרות פריטים, והכדאיות הכלכלית שלה נקבעת לפי הסכום הכולל ולא לפי המוצר המתוקשר ביותר.

גם הרשת הזולה ביותר אינה הזולה בכל מוצר

סקר המחירים מצא כי 102 מתוך 183 המוצרים שנבדקו נמכרו ברשת היקרה ביותר עבור אותו מוצר במחיר הגבוה ביותר מ-50% מהמחיר ברשת הזולה ביותר עבורו.

ב-23 מוצרים נמצא פער של יותר מפי שניים בין המחיר הנמוך לגבוה.

כאשר חושבה העלות התיאורטית של רכישת כל מוצר במחיר הנמוך ביותר שנמצא בין הרשתות, התקבל סל בעלות של 2,084.72 שקלים.

זהו חיסכון תיאורטי של כ-267 שקלים לעומת הסל הזול ביותר שניתן לרכוש ברשת אחת.

מובן שפיצול רכישות בין מספר רשתות כרוך בזמן, נסיעות, מאמץ ולעיתים גם בעלויות נוספות. לכן, המחיר הנמוך ביותר לכל מוצר אינו בהכרח החלופה הכלכלית המשתלמת ביותר למשק הבית.

עם זאת, החישוב ממחיש עיקרון חשוב: אין רשת אחת המחזיקה בהכרח במחיר הנמוך ביותר עבור כל המוצרים בסל.

מכאן נובע שגם המושג "הרשת הזולה ביותר" מחייב הגדרה מדויקת. האם מדובר בסל מוצרים קבוע? במחיר ממוצע לאורך השנה? בשיעור המבצעים? במחירי מותגים מובילים? או בסל מותאם אישית לצרכן?

כל אחת מהשיטות עשויה להציג תמונה שונה.

תדמית המחיר היא נכס כלכלי, אבל גם מקור להטיות צרכניות

שילוב שני המחקרים מאפשר להבין מדוע תדמית מחיר חזקה היא נכס בעל ערך לרשתות המזון.

הצרכן אינו מתחיל בכל שבוע את תהליך הבחירה מאפס. הוא מגיע עם ניסיון קודם, תפיסות מוקדמות וציפיות לגבי הרשתות השונות.

אם רשת נתפסת כזולה, תפיסה זו עשויה להקטין את הצורך הנתפס בהשוואת מחירים. מנגד, רשת הנתפסת כיקרה עשויה להתקשות לשכנע צרכנים שהיא מציעה מחיר תחרותי, גם כאשר חלק ממוצריה מתומחרים במחירים נמוכים.

המנגנון הזה חשוב במיוחד בשוק שבו צרכנים מבצעים רכישות חוזרות בתדירות גבוהה, אך נדרשים לקבל החלטות רבות בזמן קצר.

עם זאת, יש להבחין בין פרשנות התנהגותית לבין ממצא אמפירי ישיר. המחקרים שהוצגו בחנו תפיסות צרכנים ומחירי סל, אך לא מדדו באופן ניסויי כיצד חשיפה למחיר של מוצר מסוים משנה את הערכת המחיר של הרשת כולה.

לכן, הקשר בין תדמית המחיר לבין בחירה ברשת הוא בסיס לדיון מחקרי, ולא הוכחה שכל החלטת קנייה מושפעת ישירות מהטיה תפיסתית.

לא רק מחיר: הצרכן בוחן עסקה שלמה

למרות מרכזיות המחיר, מחקר המותגים הראה כי החלטת הבחירה ברשת מושפעת ממגוון שיקולים.

35.6% מהמשיבים ציינו מחירים זולים ותחרותיים בין הגורמים החשובים לבחירת רשת, 31% ציינו טריות של ירקות ופירות ו-29.2% ציינו מבצעים והנחות.

ניקיון וסדר נבחרו על ידי 26.6%, טריות מוצרי בשר, עוף ודגים על ידי 26.4%, ואמון וביטחון על ידי 25.2%.

נתונים אלה ממחישים כי המחיר אינו פועל בנפרד מאיכות ההצעה הכוללת.

הצרכן עשוי להעדיף רשת מסוימת בשל מחירי המוצרים הארוזים, אך להשלים רכישות ברשת אחרת בגלל איכות הפירות והירקות, קרבה לבית או שירות נוח יותר.

גם הנתון שלפיו משתתפי המחקר דיווחו בממוצע על קניות בכ-2.4 רשתות בחודשים האחרונים מחזק את התמונה של צרכנות רב-רשתית.

הצרכן הישראלי אינו בהכרח נאמן לכתובת אחת. הוא מנהל את סל הקניות שלו בין מספר אפשרויות, בהתאם לצרכיו ולנסיבות הרכישה.

מה נדרש מרשתות המזון ומה יכולים ללמוד הצרכנים?

מנקודת מבט ניהולית, הממצאים מחדדים את הצורך לנהל שני מדדים שונים: את המחירים בפועל ואת תפיסת המחיר של הצרכנים.

רשת יכולה לשפר את מחירי הסל מבלי שהשינוי ייקלט מיד בתודעת הציבור. באותה מידה, היא יכולה ליהנות מתדמית מחיר חזקה גם כאשר סל מסוים שלה אינו הזול ביותר.

עבור מנהלי רשתות, מדידה רציפה של מחירי המתחרים לצד מחקרי תפיסה עשויה לסייע בזיהוי הפער בין ההבטחה השיווקית לבין החוויה הכלכלית של הלקוח.

עבור הצרכנים, המסקנה המרכזית היא שיש להבחין בין רשת שמזוהה עם מחירים נמוכים לבין עלות סל הקניות האישי.

רכישה מושכלת אינה מחייבת השוואה של מאות מוצרים בכל שבוע, אך היא יכולה להתבסס על מעקב אחר קבוצת המוצרים המשפיעים ביותר על תקציב משק הבית, בדיקת מבצעים רלוונטיים והשוואת עלות הקנייה הכוללת.

סיכום: הרשת הזולה ביותר אינה רק שאלה של תדמית

המחקרים שערך המכון לחקר הקמעונאות בשנת 2026 ממחישים כי שוק המזון הישראלי מתנהל בשתי זירות מקבילות.

בזירה הראשונה מתקיימת תחרות המחירים בפועל, שבה רשתות משנות מחירים, מפעילות מבצעים ונאבקות על דירוג סל הקניות.

בזירה השנייה מתקיימת התחרות על תודעת הצרכן, שבה נבנית לאורך זמן ההערכה איזו רשת זולה, אמינה ומשתלמת.

שתי הזירות קשורות זו בזו, אך אינן חופפות באופן מלא.

רשת המחזיקה בתדמית מחיר חזקה זוכה לנכס תחרותי משמעותי, אולם המדד הכלכלי הרלוונטי למשק הבית הוא בסופו של דבר המחיר שהוא משלם עבור סל המוצרים הנדרש לו.

הפער בין מה שהצרכן מאמין לבין מה שהוא משלם הוא אחת השאלות המרכזיות בהבנת התחרות הקמעונאית. מי שרוצה להבין את השוק חייב למדוד את שניהם.

על המחקרים

מחקר מעמד מותגי רשתות המזון בישראל 2026: נערך ביולי 2026 בקרב מדגם ארצי של 500 משיבים בני 18 ומעלה, המעורבים בקניית מוצרי מזון ומשקאות למשק הבית. המחקר כלל 27 שאלות ובחן מודעות, קנייה, בחירת רשת, תדמית, מחיר וחוויית קנייה.

סקר מחירי סל הקניות: נערך ב-7 באוקטובר 2026 על ידי המכון לחקר הקמעונאות, על בסיס נתוני מחירים ממערכת Pricez. הסקר בחן 183 מוצרים זהים מ-92 קטגוריות בעשר רשתות מזון.

הערה מתודולוגית: מחקר המותגים וסקר המחירים הם שני מחקרים נפרדים. ההשוואה ביניהם מיועדת לדיון בפערים בין תפיסות מחירים לבין ממצאי מדידה, ואינה מהווה הוכחה לקשר סיבתי בין תפיסה צרכנית לבין מחיר הסל. תוצאות סקר המחירים משקפות את הסל, הרשתות ומועד המדידה שנבחרו.

הבהרה: התכנים מוגשים כשירות לציבור מטעם המכון לחקר הקמעונאות, גוף מחקר עצמאי ובלתי תלוי, ואינם מהווים בסיס להסתמכות מחקרית או מסחרית או תחליף למחקר ולייעוץ מקצועי. אין להעתיקם, להפיצם או לפרסמם ללא אישור בכתב, למעט המותר על פי דין. כל הזכויות שמורות.

שתף מאמר :

מאמרים נוספים

המהפכה השקטה של המותגים הפרטיים: האם הצרכן קונה מחיר נמוך או אמון חדש?

אותו מחיר, פחות מוצר: הכלכלה והפסיכולוגיה שמאחורי התייקרות סמויה

כשהאמון נסדק: כיצד פרסום שלילי משפיע על התנהגות צרכנים ועל כוחם של מותגים?

מי באמת הרשת הזולה בישראל? הפער בין מה שהצרכן מאמין לבין מה שהוא משלם